1 וְאַבְרָם כָּבֵד מְאֹד. לְשׁוֹן כְּבֵידוּת כִּי הָיָה לוֹ לְטִרְחָא כְּמוֹ שֶׁאוֹמֵר לָמָּה לִי רוֹב עֹשֶׁר כָּזֶה, וְזֶה שֶׁאָמַר לוֹ הַשי"ת אַחֲרֵי הִפָּרֵד לוֹט מֵעִמּוֹ קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה שֶׁיִּתֵּן לוֹ מָקוֹם בִּקְדֻשָּׁה לְהִתְפַּשֵּׁט לְהַרְאוֹת שֶׁמִּכָּל קִנְיָנָיו יִהְיֶה כְּבוֹד שָׁמַיִם.
2 אַל תִּירָא אַבְרָם. אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ רבה וישלח פע"ו,ס"א אֵינוֹ אוֹמֵר אַל תִּירָא אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּתְיָרֵא, כִּי כַּאֲשֶׁר הָרַג אַבְרָהָם אֶת הַמְּלָכִים פָּחַד מְאֹד, כִּי מַה שֶּׁאָדָם מַצְלִיחַ יוֹתֵר מֵחֲבֵרוֹ הוּא מֵחֲמַת שֶׁיֵּשׁ בְּקִרְבּוֹ יוֹתֵר עֲבוֹדָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל אִם חַיֵּי חֲבֵרוֹ יְבֻטְּלוּ עֲבוּרוֹ מִזֶּה יֵשׁ לְאָדָם פַּחַד עָצוּם שֶׁהֲרֵי הַשי"ת בָּרָא גַּם אוֹתוֹ וְנָתַן לוֹ הֲוָיָה וְכָל זְמַן שֶׁהוּא קַיָּם וַדַּאי יֵשׁ לוֹ לְהַשי"ת אֵיזֶה צֹרֶךְ בּוֹ, וּמִזֶּה פָּחַד מְאֹד, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַשי"ת אַל תִּירָא, כִּי בֶּאֱמֶת חַיֵּיהֶם אַיִן וָאֶפֶס נֶגֶד חַיֵּי יִשְׂרָאֵל כִּי מַחְצָבָם מִמָּקוֹר עֶלְיוֹן, וְזֶה נִקְרָא כְּרִיתַת בְּרִית עִמּוֹ שֶׁהֶרְאָה לוֹ מַחְצָבוֹ.
3 וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם. הָעִנְיָן שֶׁלֹּא קִיֵּם אַבְרָהָם מִצְוַת מִילָה קוֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בַּגְּמָרָא יומא כ"ח: קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ אֲפִילּוּ עֵירוּבֵי תַבְשִׁילִין, אָכֵן כָּל הַמִּצְוֹת הֵמָּה שְׁמִירָה לָאָדָם שֶׁיֵּלֵךְ כְּפִי אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְלֹא יִטֶּה לְצַד אֶחָד רַק יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ הַמְמֻצָּע, כִּי בְּאִם יִהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּדָבָר אֶחָד אֲזַי יְשַׁנֶּה אֶת דֶּרֶךְ הַיָּשָׁר וְיָסוּר מִמֶּנּוּ, לָכֵן קִיֵּם אַבְרָהָם אָבִינוּ כָּל הַמִּצְוֹת קוֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה עֲלֵיהֶם, אֲבָל מִצְוַת מִילָה הוּא שֶׁהָאָדָם יְתַקֵּן בְּרִיאַת הַשי"ת שֶׁנִּבְרָא בְּחֶסְרוֹן, לָכֵן קוֹדֶם שֶׁנִּצְטַוָּה לֹא הָיָה יָכוֹל מִצִּדּוֹ לְשַׁנּוֹת וּלְתַקֵּן בְּרִיאַת הַשי"ת כִּי הָיָה דּוֹמֶה חָלִילָה כְּאוֹמֵר כַּמָּה מְכֹעָר כְּלִי זֶה שֶׁעָשִׂיתָ, לָכֵן הֶרְאָה לוֹ הַשי"ת לֵידַת יִשְׁמָעֵאל כִּי גַּם בְּלֵידָתוֹ קִיֵּם רְצוֹן הַשי"ת, כִּי אֵצֶל אַבְרָהָם אָבִינוּ לֹא הָיָה שׁוּם דָּבָר רְשׁוּת, רַק כָּל פְּעֻלּוֹתָיו עָשָׂה כִּרְצוֹן הַשי"ת, וְאַחַר כָּךְ רָאָה שֶׁמַּעֲשֵׂי יִשְׁמָעֵאל אֵינָם טוֹבִים וּמִזֶּה הֵבִין שֶׁבִּמְכֻוָּן הִצִּיב הַשי"ת חֶסְרוֹן שֶׁהָאָדָם יְתַקְּנוֹ וְיִהְיֶה נִקְרָא עַל שֵׁם הָאָדָם, וּמִזֶּה הֵבִין שֶׁנִּמְצָא מָקוֹם לְמִצְוַת מִילָה, וְזֶה לֹא רָאָה עַד שֶׁיִּשְׁמָעֵאל הָיָה גָּדוֹל בֶּן י"ג שָׁנָה, וְתֵיכֶף כְּשֶׁהֵבִין שֶׁיֵּשׁ מָקוֹם לְמִצְוַת מִילָה הֵאִיר לוֹ הַשי"ת וְנָתַן לוֹ הַמִּצְוָה תֵּכֶף בְּמַאֲמָר מְפֹרָשׁ, שֶׁכֵּן רְצוֹנוֹ שֶׁיִּתְרָאֶה פְּעוּלּוֹת אָדָם וִיגִיעַ כַּפָּיו יֹאכֵל.
